"לשון הרע ברשת"/עו"ד חלי דואני קיל


 

אומרים שהחיים והמוות ביד הלשון, היום זה תקף גם לגבי המקלדת – אנשים ממהרים לפרסם פוסטים וסרטונים, לשתף, להגיב. לפעמים יש לזה מחיר יקר.

 

לקוחה שפרסמה בפייסבוק פוסט שבו השמיצה פיצרייה חויבה בתשלום של 15,000 ₪. במקרה אחר גרוש פרסם דברי נאצה על הגרושה שלו בדף הפייסבוק וחויב בפיצויים של 25,000 ₪ ובמקרה מסוים מישהי שיתפה פוסטים עם השמצות קשות וחמורות וחויבה בפיצויים של 25,000 ₪. אז מה, מעכשיו לא לכתוב ולא להגיב ולא לשתף?

 

לשון הרע, כעקרון, הוא פרסום שמבזה/משמיץ/משפיל מישהו. זה יכול להיות במילה, בפסקה, בסרטון. במצב שבו יש פרסום של לשון הרע, צריך לבחון האם מתקיימת אחת מההגנות שקיימות בחוק. למה הכוונה? יש מצבים שבהם ערך מסויים הוא מספיק חשוב עד שהמחוקק הקנה לו הגנה במסגרת החוק. אם אותה הגנה מתקיימת, אז מי שפרסם לשון הרע יהיה פטור ולא יהיה יחוייב בתשלום פיצויים.

 

החוק מקנה הגנות לא מעטות והניתוח שלהן מורכב. אחת המפורסמות שבהן היא הגנת 'אמת דיברתי' שאומרת, בעקרון, שמה שפרסמתי הוא אמת ושהיה בפרסום עניין לציבור. יש בפסיקה כללים ומבחנים שקובעים מתי מתקיימת אותה הגנה ומתי לא.

 

בהקשר הזה חשוב לזכור, שלא מספיק שחלק מהדברים שפרסמתי הם אמת. אם פרסמתי פסקה שלמה, שרובה אמת, אבל חלק ממנה איננו נכון, ההגנה לא תחול על כל הדברים הלא נכונים שכתבתי. לפעמים מספיקה מילה אחת מתוך פסקה שכולה אמת, כדי לחטוא בלשון הרע, במקרה מסויים זו היתה המילה "עבריין". אז כשמפרסמים משהו, זה לא יהיה נכון לנפח ולייפות ולעבות את מה שכתבתנו בתיאורים שאינם נכונים. אם כבר מפרסמים, כדאי לדבוק בעובדות, כאלה שאפשר להוכיח.

 

עניין נוסף שכדאי לזכור בהקשר ללשון הרע הוא שחשוב להבחין בין עובדות ובין הבעת דעה. כאשר אני מביעה את דעתי בעניין מסויים, כדאי שמהנוסח יהיה ברור שזו דעתי ושהדברים לא יוצגו כאילו מדובר בעובדות. זה לא אומר, כמובן שאני יכולה לפרסם כל מה שאני רוצה ופשוט להגיד שזו דעתי.

 

כאשר אנחנו רוצים להגיב, ובעיקר לשתף סרטונים או פוסטים, כדאי, לכל הפחות, לקרא ולצפות בהם עד הסוף ולשים לב לכל מה שנאמר, לא רק לקטע מסויים שדיבר אלי. גם למילים שאנחנו מצרפים בזמן השיתוף יש משמעות. יש הבדל בין התייחסות לרגש שהפוסט עורר בי לבין אמירה תקיפה כנגד האנשים שהפוסט מופנה כלפיהם.

 

אחד הכללים שיפה להרבה מצבים בחיים יפה גם כאן – כשיש ספק, אין ספק. אם אתם לא בטוחים שמה שאתם הולכים לעשות הוא בטוח, עדיף להימנע. או לפחות להתייעץ!

 

*אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל המסתמך על תוכן המאמר ללא ייעוץ משפטי, עושה זאת על דעת עצמו בלבד ועל אחריותו.

 

*הנתונים תקפים למועד כתיבת האמור ויכולים להשתנות מעת לעת בהתאם לשינויים בחקיקה או בפסיקה.